זה לא השקט


זה לא השקט
ולא הרעש הגדול
זה לא העצב
ולא החיוך הזול

זה היאוש הקודר
שאחז באדם
וגרם לו להיות חלול

למשול בחייו
בידיים קרות
בגוף קשיח
בפנים אטומות
לארוז תרמיל
לקשור נעליים
ללבוש מעיל
ולצאת למסע

בין הרים עצומים
בתוך ים הבריאה
על שדות קמלים
בתהום נשיה
לעזוב הכל
ולחפש אחיזות
לבכות בשקט
ברגליים לאות

להגיע לדלת
הגדולה מכולן
לנקוש בכוחות אחרונים

וזקן אביון
מבפנים אז ילחש
"הוא לא גר כאן יותר, אלוהים"