17/6/2002
חודש הכדורגל
אליפות העולם בכדורגל - המונדיאל - נמצאת כבר בשלב מאוד
מתקדם, ועדיין לא החלטתי בעד מי אני.
עם הזמן המבחר הופך פחות מצומצם, ובהתאמה גובר הלחץ הסביבתי
עלי להכריז כבר על הנבחרת שאני אוהדת.
כולם טובים, ובדרך כלל אני לא טובה בלהמר על תוצאות והפתעות,
כך שאני מעדיפה להנות מהמשחק עצמו בלי לחשוב על צבע הבגדים
שלי.
"רואים שאת אשה" אומרים לי ה"גברים". מה זה להנות מהמשחק
עצמו? ההנאה היא החיבור לקבוצה, ההתלהבות של ההזדהות
הטוטאלית. להכיר את
כל השחקנים בע"פ, לקלל את האמ-אמא של השופט כשהוא שורק נבדל
לרעתנו (אפילו שהוא צודק. עדיין אמ-אמא שלו), לזרוק פחיות
בירה על הטלויזיה ולירוק קליפות גרעינים על המגן השמאלי
הפרימדונה שפותח רגליים.
"רואים שאת אשה. את אפילו לא יודעת בעד מי את!"
מזל שסוף סוף רואים שאני אשה. איפה הייתם כשלא רציתי להתאפר
בשבילכם?
חודש הגאווה
כולם אומרים לי לכתוב משהו לרגל חודש הגאווה.
הם צודקים.
אבל זה מאוד קשה. מה כבר אפשר לכתוב שלא כתבו?
ויש גם מונדיאל עכשיו...
ומי בכלל רוצה לקרוא את מה שאני כותבת...
טוב, אני מבטיחה לנסות. אולי בשבוע הבא.
|
|