22/9/2002

פרדוקס האושר והאהבה

פול זכה ב-11 מליון ליש"ט. אבל הוא לא היה מאושר. כולם אומרים
שכסף לא קונה אושר, אבל שם בסרט שראיתי, הם הסבירו למה זה
קורה.
האצנית הגיעה רק למקום שלישי באולימיפאדה, ועד היום היא
מאושרת. מטיל הכידון ירד למקום השני ברגע האחרון, ועד היום
הוא מרגיש שהפסיד הכל. בשביל האצנית מקום שלישי היה הרבה מעבר
למה שהיא האמינה שתשיג, אחרי הפציעה הקשה. בשביל מטיל הכידון
יש שתי אפשרויות: או שאתה זוכה במדלית זהב או שאתה בצד של
המפסידים.

הכל תלוי, אומרים המומחים, בהצבת מטרות והשגתן. זה המפתח
לאושר. כשפול הימר וחיכה לתוצאות הוא היה במתח, מתח בריא.
כשהשיג כל כך הרבה כסף, כבר לא היו לו אתגרים. לא היתה לו
מטרה בחיים. הוא היה עשיר אבל לא מאושר.
האצנית רצתה לנצח, אחרת לא היתה מתחרה. אבל היא לא האמינה
שתגיע לגמר. המקום השלישי היה בשבילה יותר ממטרה שהשיגה. זה
היה נצחון. מטיל הכידון רצה את המקום הראשון, וכשהגיע רק
למקום השני, לא היה מאושר. הוא לא ראה את עצמו כאחד משני
מטילי הכידון הטובים בעולם, אלא כזה שנכשל בהשגת המטרה שלו.

כל זמן שאת רודפת אחרי האהבה, מחפשת אותה, יש לך מטרה. את
מתקרבת לאושר, גם אם זה כרוך בשברון לב מדי פעם.
האהבה הגדולה, השלמה, המושלמת, האחת והיחידה - היא גם זאת
שעלולה לשבור אותך. במקום להיות מאושרת ממה שמצאת, את מדוכאת
מחוסר האתגר והחלום.

אבל פול הבין את זה, וכשהחליט לבנות את בית חלומותיו, זה עם
הבריכה הענקית ועשרות החדרים, הוא התעקש לנהל את הפרויקט
בעצמו. הוא גם קבע לעצמו מטרה לשנה הבאה, כי הוא יודע שזה
יהיה המפתח שלו לאושר - לחלום את החלום, ולהגשים אותו.

כשאת מוצאת את האהבה שלך, המשיכי לבנות אותה. המציאי אותה בכל
פעם מחדש. בני את חלומותיך בתוך הבית החדש שבלבך. אחרת לא
תהיי מאושרת, אפילו באהבתך.

(הסוד שבחיי אושר, ערוץ 8, אתמול)

לדעת לקבל

אני עובדת על זה.
פעם ידעתי רק לתת. הייתי נותנת בלי גבול, וזה הביא אותי
למקומות שאין בהם גבול. חשבתי שאני נהנית רק מלתת. לימדתי את
עצמי לא לקבל כלום, לא לצפות לתמורה.
ועדיין קשה לי לקבל בלי תמורה. ואני יודעת את זה. וזה פוגע
בכל מי שמנסה לתת.
אבל אני עובדת על זה. אני משתדלת ללמוד לקבל.