19/1/2003



דומיניק
כבר יצא לי להיות בכמה מקומות שבדרך-כלל נחשבים "מסוכנים".
מקומות שנמצאים בשוליים של העיר, ושמאכלסים אנשים מתוסכלים,
מאיימים, לא תמיד מסבירי פנים.
החשש מזרים הוא דו-כיווני. במקום בו תושבי קבע מתייחסים לזרים
בריחוק ובפחד, גם הזרים מתיחסים לכל אחד שחודר ל"גטו" שלהם
בחשדנות. בדרך כלשהי, דרך שאפילו לא טרחתי להסביר לעצמי, תמיד
הסתדרתי שם. כמה מהאנשים הפכו לחברים טובים שלי, וזאת לא סתם
מליצה.

אבל קרה לי משהו שהפחיד אותי.
אולי התרגלתי ללכת בלי שום חשש, להרגיש בבית כשאני חודרת
לשכונת הפועלים הזרים של תל-אביב. אולי זה היה צריך לקרות.
את אותו אדם שניגש אלי לא היכרתי. עד עכשיו אני לא בטוחה מה
הוא באמת רצה ממני. אני רק יודעת שכל הנסיונות הרגילים שלי
להיות אני עצמי לא הועילו. לאט לאט הרגשתי את הלב פועם בקצב
ובעוצמה, שולח זרועות של שיתוק לכל גופי. התחלתי ללכת, והאיש
לא עזב. כשמישהו לא מכיר אותך, לא עוזרים הזכרונות וההרגלים.

בסוף הגיע דומיניק. הוא צץ שם בבת אחת, אולי בגלל שמרוב פחד
לא הייתי מרוכזת במה שנעשה סביבי. דומיניק מכיר אותי, ומסתבר
שגם את האיש שנטפל אלי. אחרי שני משפטים ועוד כמה שניות כבר
שתיתי כוס מים אצל ילנה.

אמרתי לעצמי שאני לא חוזרת לשם יותר. גם אחרי שנרגעתי נשארה
לי תחושה של בגידה, מהולה בחרטה. אולי אני לא צריכה להתקרב
למקומות כאלה. אולי מקומות כאלה לא אוהבים אותי, למרות מה
שאני חושבת. אולי האנשים שם באמת זרים גם בשבילי.

ואז הגיע הפיגוע.
הפחד שהיה לא עבר, אבל התחלף בפחד אחר. וכל אחד משני הפחדים
האלה משך אותי לכיוון שונה. לא שכחתי את מה שקרה לי, אבל
פתאום נזכרתי בדומיניק, ילנה, לין, וכל השאר, וזה היה יותר
חזק מהכל.

הלכתי משם עם פחד אחד, וחזרתי לשם מפחד אחר.


רבקה
רבקה מכינה תה צמחים, ואני מסתכלת על השקט של הגליל. היא באה
לשבת איתי ושתינו שותקות קצת ומחממות את הידיים עם כוסות התה.
באף מקום לא הרגשתי בבית כמו בצפת, עם רבקה.
יש כאלה שאומרים שצפת כזאת מיוחדת בגלל שהיא העיר הכי גבוהה,
ולכן היא קרובה לאלוהים. אנשים שקרובים לאלוהים הם אנשים
טובים יותר, רגועים יותר.
רבקה אומרת שאלו שטויות. אלוהים לא יושב על איזה כיסא בשמיים,
ואנחנו לא בונים ערים גבוהות כדי להתקרב אליו. אלוהים נמצא
בכל מקום. צפת היא כזאת בגלל האנשים שבנו אותה, ובגלל האנשים
שגרים בה. צפת לא קרובה לאלוהים ולא מקרבת את יושביה לאלוהים.
צפת רק מקרבת את אלוהים אל יושביה.