8/6/2003
הסוד
לכל אחד יש סוד שהוא יקח לקבר. גם לרונית היה סוד. היא לא
גילתה אותו לאף אחד, רק לי, אבל אני לא נחשבת.
הסוד חי עם רונית שנים, עד שהיא הגיעה איתו למקום הלא נכון,
בזמן הלא נכון, ולא ידעה את זה.
מצלמת טלויזיה שהיתה שם בשביל עניין אחר צילמה את רונית ברקע.
אף אחד לא תיכנן את זה, רונית לא שמה לב, והמצלמה בכלל רצתה
להראות משהו אחר.
בערב ישבתי בבית, מול החדשות בטלויזיה, ופתאום נדדו העיניים
שלי מחזית התמונה אל הרקע שלה, אל רונית. ראיתי את הסוד של
רונית על המסך, וידעתי שעכשיו כולם כבר יכולים לדעת.
למחרת נפגשתי איתה. היא כמעט רעדה מפחד. רציתי להגיד לה שלא
תדאג, אבל ידעתי שהיא איבדה אתמול משהו יקר.
זה לקח כמה ימים, אבל בהדרגה רונית נרגעה. אף אחד לא אמר לה
כלום על אותה כתבה בחדשות. יכול להיות שאף אחד לא ראה, אבל
סביר יותר שכל מי שראה הבין שזה סוד. כולם יודעים את הסוד,
אבל עדיין לא מדברים עליו עם רונית, כי זה סוד.
אהבה ראשונה
לפני הרבה שנים התאהבתי במישהי. זאת היתה אהבה ראשונה, כמו
שרק אהבה ראשונה יכולה להיות. אהבתי אותה כל כך, עד שניסיתי
להיות כמוה. והצלחתי. הייתי מדברת כמוה, ומתכוונת לזה, הייתי
אוהבת את אותם דברים שהיא אהבה, ושונאת את אותם דברים שהיא
שנאה, והייתי היא.
אבל לא הייתי מאושרת.
כשאני לא מאושרת אני הולכת לים, אבל לפני הרבה שנים, כשאהבתי
אותה, לא הלכתי לים כי היא לא אהבה ים. ויום אחד, ממש בלי
להתכוון, מצאתי את עצמי על החוף, יושבת על כיסא ומסתכלת על
הגלים.
הגלים נראים דומים זה לזה, אבל אם מסתכלים טוב רואים שכל אחד
נראה קצת אחרת, ומתנהג קצת אחרת, אפילו שהם על אותו ים.
מהגלים הבנתי שהאושר נמצא רק אצל מי שמפנה לו מקום. ולי לא
היה מקום, כי לא הייתי אני.
ביום שהבנתי את זה, הפכתי להיות מאושרת.
אחר כך גם למדתי לאהוב באמת.
|
|